הָיֹה לֹא
תִּהְיֵה!
"יעקב,
תגיד אחרי שלוש פעמים: 'היה לא תהיה'".
"עזוב אותך משה, בחייך. אתה באמת מאמין שזה לא יהיה? הממשלה
החליטה, הכל כבר מוכן..."
"אז
מה? לא יהיה!"
"נו באמת... שוטרים וחיילים כבר מתאמנים, הממשלה יצאה
לפגרה..."
"ובכל
זאת... אתה תראה. לא יהיה!"
"אתה סתם תמים. שום דבר כבר לא יכול לעצור את זה. מילא היית
אומר את זה לפני חצי שנה.."
"אז דווקא
כן יש משהו שיכול לעצור את זה."
"אם יש משהו כזה, אז למה זה לא עצר כבר?"
"כי
הוא עוד לא מוכן!"
"מי לא מוכן?, על מה אתה מדבר? אתה מרגיש טוב, משה?"
"אתה
יודע בדיוק על מה אני מדבר. גם אתה מחכה לו."
"בטח עכשיו תגיד לי: 'המשיח'?"
"נכון,
המשיח!"
"אוי נו. בחייאט משה. אתה באמת מאמין שהמשיח יבוא ויעצור את
ההתנתקות?"
"כן.
לא רק אני מאמין. כל יהודי מאמין."
"אתה יודע מה, בוא נלך בראש שלך. סבבה. המשיח הגיע. בשביל מה
כל ההתנתקות הזאת?
אם אלוקים רצה להביא את המשיח - לא עדיף
לעשות את זה קצת יותר מכובד?"
"אתה
יודע יעקב? יותר מכובד מזה לא יכול להיות..."
"על מה אתה מדבר בדיוק? מה מכובד בזה?"
"לא
יהיה ערוץ טלוויזיה, עיתון או אתר אינטרנט אחד בכל העולם, שלא יהיה שם לסקר את זה.
זה לא
מכובד בעיניך?"
"תשמע. זה נשמע קצת פתטי. אתה חייב להודות בזה."
"בוא
תנסה לדמיין איתי... מתחיל הפינוי של הישוב הראשון, 5 חיילים ו-7 שוטרים דופקים
אצל משפחת
כהן בדלת. אף אחד לא עונה בדלת. פורצים
את הדלת ואחרי דקה 4 חיילים יוצאים כשהם מחזיקים את
גברת כהן בידיים וברגליים וסוחבים אותה
לעבר הג'יפ שלהם. כל המצלמות מתמקדות במחזה הנורא
הזה, שלא נראה כמותו 60 שנה לעם היהודי.
ואז, פתאום, משום מקום, נשמעת צפירה חזקה ברקע.
הקול הולך ומתגבר. החיילים מפילים את
גברת כהן על הרצפה. כולם בהלם. קופאים במקום. המצלמות
מתחילות לחפש את ה'שוט' הבא שיביא להם את
האוסקר על צילום, ואז מופיע, כמו בסיפורים בגן, אדם
זקן על חמור לבן, והקול החזק יוצא מהשופר
שהוא מחזיק בידו. הוא מתקרב למצלמות, מסמן בידיו
לשמור על השקט, פותח את פיו ואומר: 'כה
אמר ה' אלוקים צבאות...'".
"תראה משה. תמיד כשדמיינתי איך זה יהיה, היה לי ברור שזה משהו
ענק, שאי אפשר לדמיין. משהו
גדול. זה הרי צריך לזעזע את כל העולם.
כולם חוזרים בתשובה... אני לא אגיד לך שמה שאתה אומר לא
יכול להיות, אבל קשה לי להאמין. כל כך
הרבה בלאגן וככה זה נגמר. מה עם הזינזאנות, זרנוקי המים?"
"זרנוקי
מים? זה אחד הדברים הכי חשובים! 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. איך חשבת שזה
יהיה?"
"ובשביל מה כל השוטרים והחיילים?"
"אבטחת
המשיח זה לא עסק פשוט... הרי עבדת פעם באבטחת אישים. לא?"
"ואז מה? מה קורה הלאה?"
"תראה..
אני לא יודע הכל, אבל הולכת להיות צעדת התחברות ע-נ-ק-י-ת מגוש קטיף לירושלים. כל
החיילים, השוטרים, המתנחלים, הצלמים,
העובדים הזרים... מתחילים לצעוד. ובכל מקום שעוברים
בדרך, מצטרפים עוד אנשים... כפר מימון,
נתיבות, אופקים, חוות השקמים..."
"והערבים, החמאס והג'יהאד בטח עומדים בצד ומוחאים כפיים...?"
"לא.
הם עולים על הסוסים של המשטרה, על הניידות, שכבר לא צריכים אותם יותר, ונוסעים
מפה."
"לאן?"
"לא
יודע... כנראה לאן שמועצת י"שע תגיד להם (בציניות...)."
"מה אני אגיד לך, משה. מהפה שלך לאלוקים. הלוואי..."
"אז
גם מהפה שלך. תגיד שלוש פעמים: 'היה לא תהיה'".
"חלאס משה. אני אומר לך,שכנעת אותי. אני מאמין..."
"יעקב!!!
תגיד!"
"טוב נו... היה לא תהיה."
"עוד
פעם!"
"היה לא תהיה."
"פעם
אחרונה..."
"היה לא תהיה."
"נו.
זה היה כל כך קשה?"
"אתה יודע משה? יש רק דבר אחד שמעניין אותי בכל הסיפור
שלך..."
"דבר..."
"מה קורה עם ניסו שחם בסוף הסיפור?"
"השמועה
אומרת שגילו שהוא כהן והוא אחראי בבית המקדש לספור את הכבשים לפני שמקריבים אותם.
סיפר לי מישהו ששמעו אותו מדבר עם הכבשים
ואומר להם: 'חרא עליכם. שתישרפו...' ".